מחפש בית כנסת ישראלי? מצאת!

את המאמר של יאיר לפיד “מחפש בית כנסת ישראלי” ניתן למצוא כאן

ליאיר לפיד שלום,

ביום שישי האחרון כתבת בטורך בידיעות האחרונות שאתה מחפש בית כנסת ישראלי, ותיארת  בצורה מפורטת, צבעונית ומשכנעת למה אתה מתכוון כשאתה אומר שאתה מחפש בית כנסת ישראלי. ובכן, אני שמח לבשר לך שמצאת!  המקום שאתה מתאר כמקום דמיוני, בית הכנסת שאתה חולם עליו, קיים כבר כמעט 4 שנים, בתל אביב עיר הקודש, ונקרא “בית תפילה ישראלי”.

יאיר לפיד

ומה שמעניין שהתיאורים שלך לא רק תואמים ברובם את המתרחש בבית תפילה ישראלי, גם הסיבות שאתה מונה שבגללם אתה מרגיש את הצורך במקום כזה, הם אותם מניעים ואותן סיבות שהובילו לקבוצה של צעירים תל אביבים, לפני 4 שנים להקים את בית תפילה ישראלי. כמוך, גם אנחנו חיפשנו ולא מצאנו בית כנסת שבו משפחות יכולות לשבת יחד ולהתפלל בצוותא, גם אנחנו חיפשנו ולא מצאנו בית כנסת שבו כל אחד מרגיש שייך, ומקבלים את פניו, אשכנזים, ספרדים, דתיים, מסורתיים, ללא הבדלי עדה, מין או העדפות מיניות. מקום שפתוח לרווחה לכל מי שמעוניין פשוט להתפלל ביחד.

מעבר לכך, רצינו ליצור מקום שנותן ביטוי לכמיהה ליצירת יהדות ישראלית שהיא בעיקר מכאן, מהנופים שלנו, מהתרבות הישראלית המתהווה.  אני יודע שניסיונות מסוג זה קיימים גם בתנועה הרפורמית, גם בתנועה הקונסרבטיבית ואפילו בחלק מבתי הכנסת האורתודוקסיים, אך היה חשוב לנו ליצור משהו שאינו  מזדהה עם אידיאולוגיה או תיאולוגיה מסוימת, אלא פועל מתוך חופש החיפוש הכנה של מקום התפילה בחיינו כיהודים וישראלים. לכן, עם הרבה כבוד, הערכה לתנועות הליברליות בארץ, אנחנו בחרנו לא להשתייך לזרם דתי כלשהו, אלא להיות עצמאיים.

בית תפילה ישראלי מקיים את התפילות בבית מקסים בלב תל אביב, השייך למכללת עלמא. שם, בחלל הספרייה-בית מדרש, מוקפים בחלונות הפונים לאחד הרחובות היפים בתל אביב (בצלאל יפה) ובאלפי ספרים שמביטים אלינו באהבה ובחיכיון, כ-100 איש יושבים במעגל, עם סידורי תפילה ביד ושירה בלב, מלווים בפסנתר ובצ’לו, מקבלים ביחד את השבת בתפילה, בשירה, בשיחה על השבוע ואפילו בריקודים ספונטניים לצלילי לכה דודי. הילדים לוקחים חלק מהתפילה יחד עם הוריהם, ובחלק אחר של הערב, לקראת ערבית, הם מקיימים קבלת שבת משלהם בחלל צמוד, וחוזרים להצטרף לקראת סוף התפילה. כך הם גם חווים את התפילה ליד הוריהם, גם יש להם קבלת שבת תפורה למידותיהם הקטנות וגם מתאפשרים השקט והריכוז הנחוצים לפעמים לחוויית התפילה.

סידור התפילה בית תפילה ישראלי הוא מעין קלאסר, המבוסס כולו על התפילה המסורתית, אך משאיר מקום לתוספות ליטורגיות בנות ימינו. המטרה היא לא לשנות אלא להוסיף, לאפשר את המשך הפיתוח של אחת היצירות העתיקות, המשמעותיות והרבגוניות ביותר של העם היהודי, הוא סידור התפילה. אני מסכים אתך, וזאת מהנסיון שלנו, שלא כל שיר של יהודית רביץ מתאים להימצא בין קריאת שמע לבין תפילת שמונה עשרה, אך היצירה הליטורגית היהודית לא פסקה עם אבן גבירול ואבן עזרה. ותפילות מאת נתן זך, אמיר גלבוע,  יחיאל  מוהר, או אברהם חלפי, במינון הנכון ובמקום הנכון, מעצימות את חוויית התפילה ומוסיפים למעמד גוון שלפעמים חסר. התפירה של החדש עם הישן נעשית ברגישות המירבית, ולמדנו מהניסיון שהכול עניין של כוונה ומינון. בעמוד הראשון של הסידור של בית תפילה ישראלי מופיע ציטוט של ח.נ. ביאליק שהפך למעין “מוטו” של בית תפילה ישראלי וה”נוסחה” שלאורה אנחנו פועלים:

 “חוגו את חגי אבותיכם, והוסיפו עליהם קצת משלכם, לפי כוחכם, לפי טעמכם ולפי מסיבתכם. העיקר שתעשו הכול באמונה, מתוך הרגשה חיה וצורך נפשי, ואל תתחכמו הרבה” (1930).

עבורנו, יש כאן את כל המרכיבים שהופכים את בית תפילה ישראלי לכל כך רלוונטי, העשייה מתוך מקום של אמונה, של כנות, חיפוש אמיתי שבא מתוך צורך עמוק, מידתיות, וכמובן רגישות (אל תתחכמו הרבה).

בית תפילה ישראלי הוא בית כנסת ישראלי. קהל המתפללים שמגיע הוא מגוון כמו שהחברה הישראלית היא מגוונת. ישראלים חילונים, מסורתיים, מעט אורתודוקסים, אשכנזים, ספרדים, משפחות עם ילדים, משפחות חד הוריות, זוגות חד מיניים, צעירים וצעירות, סטודנטים ומבוגרים, כולם לוקחים חלק מהמעגל המתהווה בכל שבוע.

בית תפילה ישראלי הוא בית כנסת ישראלי גם בגלל שהמנגינות והניגונים בו באים מקשת רחבה של מקורות ועדות, אך לא רק. בניסיונינו ליצור ליטורגיה ישראלית, פנינו למוזיקאים ישראלים  שמרגשים אותנו בלחניהם וביקשנו מהם להלחין חלק מהתפילות שבסידור. התוצאה היתה מדהימה. שלמה גרוניך הלחין עבורנו סדרה של תפילות שבת (וכתוצאה מכך עומד להוציא דיסק של תפילות) ויוני רכטר הלחין עבורנו את “תפילה תל אביבית” של עלי מוהר ז”ל.  תפילות אלו, המולחנות על ידי טובי האומנים שלנו עם הלחנים  המשדרים אל הנימים העמוקים ביותר של הישראליות, עוזרים לתפילה בבית תפילה ישראלי להפוך לתפילה שהיא יכולה להתקיים רק כאן, בישראל.

בית תפילה ישראלי הוא בית כנסת ישראלי, בין היתר, כי הוא לוקח ברצינות את הצורך בחיבור בין הזהות היהודית והזהות הישראלית שלנו. לכן, זו השנה השלישית שאנחנו מקיימים טקס מיוחד של הבדלה בין יום הזיכרון ליום העצמאות, המבוסס על הטקס המקסים של הבדלה בין שבת לימי חול.בעזרת תפילות, שירים, טקסטים מהמקורות וניגונים, הטקס הייחודי מאפשר מעבר הדרגתי בין שני הימים המרכזיים ביותר בלוח היהודי-ישראלי שלנו. שוב, העניין הוא לא לחדש לשם החידוש, אלא לענות על צורך שכולנו חווים, בכלים העתיקים והחדשים של המורשת שלנו.

אם תגיע אל בית תפילה ישראלי בקיץ, גם החלום שלך של תפילה מול הים יוכל להתממש. בקיץ שעבר, נענינו לפנייה מהנהלת נמל תל אביב וקיימנו חלק מקבלות השבת שלנו תחת כיפת השמיים, על הרציף בנמל. החוויה היתה קסומה, לא רק ל-100-150 חברי הקהילה הקבועים, אלא לעוד כ-250 איש שנתקלו בנו במקרה, ביציאתם מן הים בחוף מציצים, או במהלך מהטיול של שישי אחר הצהרים שלהם בנמל. התפילה היתה אותה תפילה, פתוחה, מקבלת, מזמינה וקשובה. החוויה היתה חוויה של פעם בחיים.

בית תפילה ישראלי הפך למקום משמעותי בחיי חבריו, הבוחרים לבוא ולהתפלל לא מתוך ציווי דתי אלא מתוך רצון ושמחה אמיתיים. לאחרונה בית תפילה ישראלי הפך גם למודל לקבוצות נוספות המעוניינות לעצב לעצמם חיי קהילה בעלי משמעות.  בית תפילה ישראלי הפך להיות אי של חוסר ציניות בעולם שבו הציניות משתלטת על כל חלקה טובה.

בית הכנסת שאתה חולם עליו, הוא בית הכנסת אותו גם אנחנו חלמנו, והקמנו. אתה מוזמן לקחת חלק ממנו באיזו מידה שתרצה. לחגוג את השבת, את החגים, שמחות משפחתיות או אירועי לימוד. איש לא יסתכל עליך  באופן משונה אם תגיע ברכב, אם תלבש כיפה או לא, אם תבוא בגפך או יחד עם משפתתך, אם תבוא בכל שישי או רק פעם בחצי שנה.

לפי כל מה שתיארת על בית הכנסת הישראלי שאתה תוהה למה הוא לא קיים, מאוד מתאים לך לבוא לבית תפילה ישראלי. הדלתות שלו תמיד פתוחות.

אסטבן גוטפריד

בית תפילה ישראלי