סיכום חגיגת בר המצווה לבית תפילה ישראלי

בשעה טובה ומוצלחת, הגענו לגיל מצוות. שלוש עשרה שנה עברו מאז אותה קבלת שבת בבית עלמא, שבה התכנסנו לראשונה קומץ אנשים ונשים ואמרנו נעשה ונשאל! בואו לא נקטר על כך שאין אנחנו מוצאים מסגרת מתאימה לחגוג ביחד שבתות, בואו ניקח את העניין לידיים ונתחיל להתנסות.

וכך בתחיל ניסוי קהילתי מרתק, מעצים, מרגש ומצמיח שנמשך כבר 13 שנה. לפני שבוע, בשבת פרשת בלק, התכנסו ותיקים וחדשים כאחד, לחגוג את הנס שקרה לנו וממשיך לקרות לנו ביחד.

אף אחד מכל אלה שנענו לקריאה החתרנית שבגלויות שהפצנו אז “תל אביב עיר הקודש, ערב שבת…” “תפילה יכולה להיות משהו שונה ממה שחשבת…” לא דמיין ש-13 שנה לאחר מכן נהיה קהילה וארגון מוביל באחת המהפכות החברתיות החשובות של ישראל של היום – התנועה להתחדשות היהדות בישראל.

וכך, עם פנים פנימה לקהילה והחוצה לחברה הישראלית כולה, חגגנו 13 שנות פעילות. זה התחיל כבר ביום שישי בקבלת שבת קסומה בנמל תל אביב, בה נכחו למעלה מ-900 איש.

גברים ונשים, יחידים ומשפחות, צעירים ומבוגרים, תל אביבים ומבקרים, ישראלים לצד יהודים מארה”ב, ברזיל, ארגנטינה, גרמניה… קבלות שבת של בעית תפילה ישראלי בנמל תל אביב הפכו להוכחה חיה שאפשר לקיים גשר יציב בין יהודת ישראל ויהדות התפוצות. “כאן אין לנו כותל, יש רק ים” כותב עלי מוהר בשירו “תפילה תל אביבית” – וטוב שכך. כשמתפללים בים אין מחיצות, ואין רחבה לנשים ורחבה לגברים, אין שטח להודים בארץ וליהודי התפוצות, אלא רחבה אחת גדולה, הממלאת את החוף במוזיקה, בתפילה ובתקווה.

למחרת התכנסנו במתכונת קהיחלתית וחגיגית. 13 שנים של פעילות זה פרק זמן מכובד מאוד. זהו גיל שבו עוברים מילדות לבגרות. 13 שנים שלימדו את כולנו איך רעיון שנובע מצורך פנימי עמוק – קם לחיים בזכות חברים וחברות נאמנים שהולכים בדרך זו איתנו לכל אורך השנים.

ההתכנסות הזו בשבת בבוקר,  הזכירה לנו כמה חשובה לנו היצירה המשותפתואיפשרה לנו להודות ולהוקיר את המקום שאנחנו בו, את האנשים שאיתנו. אפשר, ברגע קטן של נחת להתבונן אחורה, בתמונות, בסרטונים, להאזין למוסיקה הרבה שיצרנו, ופשוט לחייך ולהתמלא בגאווה.

למי שלא נכח באירוע, או שמבקש להיזכר, נספר שהאולם היה מלא בחברים מגילאי אפס עד 120, שלושה דורות של חברי קהילה שחלקם כבר עם ילדים קטנטנים. ואין דבר מרגש יותר מההבנה שיש מי שימשיך את הדרך, מי שממש נולד לתוכה.

ובבר מצווה כמו בבר מצווה. התפללנו שחרית, חילקנו את העליות לפי שבית השערים של בית תפילה ישראלי, שער התפילה, שער הלימוד, שער ההתנדבות והעשייה החברתית, שער הקהילה, שער מעגל החיים, שער המנהיגות, ושער החזון ליהדות ישראלית. חברים וחברות עלו לתורה מתוך הזדהות וחיבור לשערים השונים שדרכם הם פעילים בבית תפילה ישראלי. ובנוסף קיימנו גם את טקס “מדור לדור” – בו ביקשנו משלושת הדורות לברך – חברי קהילה ותיקים, חברי קהילה צעירים, והילדים.

 

ניתן לקרוא את הברכות המרגשות – והסיפורים כאן

 

חגיגת בר המצווה לבית תפילה ישראלי היתה גם הזדמנות עבורנו להוקיד תודה לשותף לחזון ותומך נדיב שמלווה אותנו מתחילת הדרך ועד עכשיו, מר סטיב סטולמן, העומד בראש קרן ג’ולייוס סטולמן, מניו יורק.

לצערנו מר סטולמן נאלץ לבטל את ביקורו ברגע האחרון, אך זה לא מנע מאתנו לברך אותו, ולהקדיש לו, כהוקרה על  האמון, התמיכה והחזון את היצירה המרכזית והמשותפת של בית תפילה ישראלי – את “סידור ערב שבת ומועד”.

לרגל שנת הבר מצווה החלטנו להקדיש את הסידור על שמו, והענקנו לו תעודה  ובו העתק של כתב ההקדשה אשר יתנוסס בכל אחד מהסידורים שלנו מעתה והלאה.

את כתב ההקדשה ניתן לראות כאן

לבסוף, אנו שמחים לשתף אתכם בשיר שכתב אייל שחל, בין 15, נער יוצא דופן ומוכשר שאין כמוהו, אשר כתב שיר לכבוד בר נמצווה של בית תפילה ישראלי:

 

אֱלֹהֵי הקולות הנשזרים לתפילות

אתה היודע כי רב כוחנו להתעלות

אתה גם מכיר את מצוקת הבודדים

שנולדו בצלם ועם צרכים מיוחדים.

 

גרעין התפילה כה משתוקק לקהילה,

והוא נטוע עמוק גם ללא קול ומילה

כשאתה עם כולם, כשאתה כמו כולם

תפילותיך עולות מעלה כמלאכים בסולם

 

זהו בית תפילתי, אלוהיי, והוא ישראלי

והמקום מכירני כי יש מקום גם בשבילי

ברכנו, אלוהיי, בשנת יו”ד גימל למצוות

שֶׁנִּזְכֶּה וּנְזַכֶּה עוד שנים רבות וטובות.

 

מי יתן ונזכה לעוד שנים רבות של עשייה, חזון, תפילה, תקווה, העמקה והעצמה בקהילה. אמן.