תפילה למבקשים להיות הורים ותומכיהם | בעקבות תפילת חנה מהפטרת ראש השנה

תפילתה המופלאה של חנה ותחינתה לפרי בטן, אותה אנו קוראים בהפטרת ראש השנה, היא דוגמת מופת לתפילה. חנה נחשבת על ידי חז”ל למתפללת למופת, למי שכולנו אמורים ללמוד ממנה כיצד להתפלל: “וחנה היא מדברת על-לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע” (שמואל א, א, יג). תפילה זו מבטאת את הקושי של המסע אל ההורות, מסע אשר חווים גם היום נשים ואנשים, זוגות הטרוסקסואליים וחד מיניים כאחד המייחלים לילדה וילד זהו מסע קשה ומורכב, הכרוך בהחלטות קשות, טיפולים רפואיים כואבים ומתסכלים ותחושת בדידות נוראית.

המסורת היהודית שמה במרכז התפילה את תפילת “מי שברך” לחולים, הזדמנות לציין בציבור את השמות של מי שזקוקים לרפואה ולתמיכה, לרפואת הנפש והגוף. אולם תפילות לפריון נשארו בגדר תחינות, פרקי תהילים ייחודים ותפילה אישית. גם העלייה לקברי צדיקים והבקשה לברכה היא אישית, אולי כדי שאף אחד לא ידע כי יש בכך “בושה”.

בתור קהילה, אנו יודעים כי דווקא הבדידות הזו קשה למי שמתמודד עם קושי להרות. צריך דווקא לתמוך ולחבק בנשים ובאנשים הנמצאים במסע הארוך אל ההורות, ולהסיר את הבושה. לכן השנה, בראש השנה, כאשר קהילות ישראל יקראו יחד את תפילתה המופלאה של חנה נגיד ביחד “מי שברך” ציבורי למייחלים לפרי בטן – תפילה חדשה ומקורית, שכתבה הרבה הקהילתית שלנו, ליאורה ורד-אזרחי.

תפילה למבקשים להיות הורים ותומכיהם

אלוהי האבות והאמהות
אלוהי אברהם שזעק “ואנכי הולך ערירי”
אלוהי שרה שצחקה גם כשליבה דאב
אלוהי רבקה האוהבת והנאהבת גם בעקרותה
אלוהי רחל שמיללה את שברונה ככתוב: “הבה-לי בנים, ואם-אין מתה אנכי.”
ואלוהי חנה שדברה על עסקי ליבה  ככתוב: “רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע”.

ברך  את הנשים והגברים שמשוועים לפרי בטן, לילדה וילד ולהרחבת המשפחה.

ה’ אלוהינו חזקם ואמצם באורח רוח, בשמחת חיים ובחיבוק של בני משפחה וחברים.
יהי רצון מלפניך, שכל אחת ואחד ימצאו את הדרך להשלמה מתוך הבנה שאין משפחה אחת דומה לרעותה.
תן להן ולהם כוח להתמודד עם החלטות קשות, טיפולים כואבים ועם תחושת החוסר המכה.
מי ייתן וימצאו נחמה, מרגוע ואמונה בעצמם ושתיעלם תחושת הבושה והאשמה.
סייע להם לפתוח את ליבם בפני אוהביהם ושלא יעמדו לבדם עם הכאב והכעס, כפי שנאמר:

“שפכי כמים ליבך, נוכח פני ה'” (איכה ב’)

שכינה מקור חיינו, פרשי עלינו סוכת שלומך וחבקי אותנו המתפללים למען ילד וילדה,
תני אוזן קשבת ומילים אוהבות בפי אהובינו הרוצים לעזור אך לא תמיד יודעים איך.
ויקוים בנו הכתוב:

“אל-הנער הזה התפללתי ויתן ה’ לי את-שאלתי את שאלתי מעמו” (שמואל א, א, כז)

זכנו בילדים שנוכל להעניק להם, לחנכם ולגדלם באהבה גדולה ושמחה בעולם.

אמן