פרשיר – בהר

בפרשת השבוע, פרשת “בהר”, מפורטת מצוות השמיטה, שלפיה השנה השביעית היא “שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה  שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.” (ויקרא כ”ה פס’ ד). 

בשנה זו הארץ ופירותיה “נשמטים” מבעלות: ” ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ.  ז וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ  תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל.” (פס ו’-ז’).

ובשנת היובל, שהיא שנת החמישים, לאחר שבעה מחזורי שמיטה, ” וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ.” (פס’ י).

זוהי שנה בה יוצאים לחופשי עבדים ושפחות, וקרקעות חוזרים לבעליהם הראשונים – מן איפוס של המצב.

בישראל בשנים האחרונות מנסים לחשוב על הרלוונטיות של שמיטה מחוץ לעידן החקלאי, ועולה המושג של “שמיטה חברתית”. אך אני בחרתי שיר שמדבר על שמיטה מכיוון אחר, כיוון פנימי. את השיר כתב משורר סופי בשם חפיז.

הסופיזם הוא זרם רוחני באסלאם, שתמציתו הוא כניעה לאלוהים באהבה, שוב ושוב, השאיפה לראות בכל אדם, חיה, צמח ודומם את ההתגלמות המוחלטת של אלוהים השורה בכל.

אז מה המשמעות של “ליפול על אלוהים”? אני רואה בזה הכרה בכך שאדם לא מתקיים לבד במרחב, שלעיתים דרוש מורה רוחני, מנהיג, כדי להפתיע את האדם בעצמו ו”להפילו” הישר על אלוהים – וכל אחד ופרשנותו לכך.

לפעמים צריך “לשמוט” שליטה, לחפש דרך אחרת או להתמסר לכוח חיצוני לך כדי לקבל את האיזון הפנימי מחדש. ואותו איזון הוא שיוביל בסוף לתשובה הפנימית של כל אחד ל”שמיטה”. ולאחר שמטפלים בשורש הפנימי אפשר גם לחשוב על המעגלים הרחבים יותר של החיים.